מה באמת חשוב לך?

"לא רוצה ללבוש מעיל"

מה לא רוצה? אני אומרת לעצמי בלב… קר כ"כ בחוץ ובכלל השעה 7:30 בבוקר, צריך לצאת לביה"ס, זה ממש לא זמן להביע רצונות עכשיו, יאללה, תלבש את המעיל וזהו. מי לא לובש מעיל בקור הזה???

אך במציאות, לוקחת נשימה עמוקה, סופרת עד 10, מושכת באוזן שמאל (לא חייבים את כל התהליך הזה ), ומציעה לו לצאת למרפסת ככה בלי מעיל. לעמוד שם כ -5 דקות, להיכנס חזרה ולהחליט אם הוא לובש מעיל או לא.

דרך אגב, אם עולה לך מחשבה עכשיו שאין לך ילדים וזה לא רלוונטי, אז חשוב לי להדגיש שזה כן חשוב וכן רלוונטי לכל מערכת יחסים. זו רק דוגמא לנקודה משמעותית שניתן לקחת לכל מקום.

אני בטוחה ומשוכנעת שחלק מהקוראים מזועזעים מהדוגמא שנתתי. אולי אף רוצים לדעת אם אפשרתי לו לצאת בלי מעיל או לא. סוף הסיפור בהמשך.

אני מדברת הרבה על ערות, על להיות מודעים לעצמנו. על המקום ממנו אנחנו פועלים.

יותר חשוב לי לשתף במה שהנחה אותי במקרה הזה. כולנו מחויבים מאוד לילדינו וחלק ממחויבות זו הוא גם לדאוג לבריאותם. זה מזכיר לי שאמא שלי אמרה לי פעם שכשהיא גידלה אותנו היא חשבה שהתפקיד שלה הוא רק שנהיה נקיים, שנאכל טוב, נלמד טוב ונהיה מחונכים היטב. היא סיפרה שהיא לא חשבה בכלל על דברים שההורים של היום חושבים וחיים דרכם.

אך מה שבאמת מנחה אותי בהורות שלי זה החכה ולא הדגים. חשוב לי שילדיי ידעו לבחור. כן לבחור. נשמע פשוט, לא? מה הבעיה לבחור? זהו, שאני פוגשת כ"כ הרבה אנשים שלא יודעים לבחור. אין להם מושג מה נכון להם ומה לא. אין להם מושג מה הם באמת רוצים. איבדו כל קשר עם עצמם. עם היכולות שלהם, עם הגוף שלהם, עם האינטואיציה הכי בסיסית שלהם. בעיקר מאחר ותמיד בחרו בשבילם. ע"ע:

ילד:"אני שבע"

הורה: "לא אכלת כמעט כלום. ממש לא סיימת עדיין, תסיים את מה שיש לך בצלחת"

ילד: "אני רוצה חוג כדורגל"

הורה: "כדורגל זה ממש לא יעיל בשבילך, אתה רץ מספיק כל היום, אני רושמת אותך למדעים זה יותר חשוב לחיים"

וכן הלאה…

מבחינתי, כשאני שולחת את הבן שלי למרפסת להרגיש בעצמו אם הוא צריך מעיל או לא וכמובן מכבדת את החלטתו, אני נותנת לו חכה. אני מלמדת אותו להיות קשוב לעצמו, לגוף שלו, למה שנכון לו. ואם עסקינן במערכות יחסים, הוא חווה אותי קשובה לרצונות ולצרכים שלו, לבחירות שלו, להחלטות שלו. בעקבות כך, גם הוא חווה את עצמו כמישהו חשוב שזה נפלא תמיד.

והאמת (לא להלשין עליי ליצחק קדמן…) זה יותר חשוב לי מהעובדה שהוא ילך עם מעיל או לא. טוב, אז די עם המעיל. הנקודה עברה, נכון?

דיברתי קודם על להיות בערות, במודעות למה שמנחה אותנו בתחומים שונים בחיינו. ניתן לקחת את האג'נדה הזו לכל מערכת יחסים. כמובן גם כהורים לילדים בוגרים. אך ניתן לקחת את זה לא רק להורות שלנו.

איך אנחנו יכולים לקחת אג'נדה זו לתחומים אחרים בחיינו? זה אפשרי?

לדוגמא בזוגיות, במקום להיות מי שפותר לשני בעיות וכך יודע יותר טוב, אולי ניתן להיות קשוב ולעזור לו תמיד לבחור את מה שנכון לו או לה? חוץ מזה שכך אנחנו יותר עוזרים ותומכים בבן / בת הזוג, זה בטוח ישפיע על התקשורת ומערכת היחסים של אותם בני זוג.

האם זה יכול להשפיע לדעתך גם על תחומים אחרים בחייך? על מערכות יחסים שונות בחייך? ואיך זה יכול להועיל אם בכלל?

אשמח לשמוע את דעתך.

הוסיפו תגובה:

2 מחשבות על “מה באמת חשוב לך?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>