חירות במערכות יחסים

מהי חירות במערכות יחסים?

אתמול הייתי בפעילות בכיתתה של בתי. עלה שם דיון מרתק על חירות ביחסים.

דנו במקרה הבא (שרלוונטי כמובן למערכות יחסים בכל הגילאים).

עדי ויונתן חברים טובים. עדי מתכננת את יום הולדתה ומכיוון שיונתן מנגן נפלא בגיטרה היא ביקשה ממנו להופיע במסיבת יום הולדתה. יונתן אמר שהוא מאוד נבוך כשמדובר על להופיע לפני קבוצה גדולה של אנשים.

הילדים ואנחנו ההורים נתבקשנו להביע את דעתנו האם יונתן אמור לסרב לחברתו הטובה או להסכים בכל זאת.

האם יש לנו במקרה כזה את החירות לסרב אף על פי שייתכן שהצד השני ייפגע?

חלק מהילדים ענו נחרצות שיונתן צריך לסרב וחלקם ענו שהוא צריך להסכים ולעשות זאת למרות מבוכתו למען עדי.

גם לי היתה דעה ברורה בנושא זה. אשתף אותך בה בסוף המאמר.

עקרון החירות במערכות יחסים בא לידי ביטוי בכך שאדם אחד אינו רשאי לכפות את רצונותיו או את דעותיו על האחר.

בואו נתבונן רגע בזוגיות. אחת ממערכות היחסים המאתגרות בחיינו.

בן זוגי רוצה לצאת לערב בילוי עם חבריו. האם יש לי את הזכות למנוע ממנו זאת ולכפות עליו את רצוני. אותו רצון שאומר שלצאת לבילויים זה אך ורק איתי.

אני רוצה לצאת עם חברה. האם יש לבן זוגי זכות לומר לי 'לא, את לא יכולה'?

האם יש לנו את החירות לעשות מעשים כאלה או אחרים בתוך מערכת יחסים זוגית?

בעיניי אחד העקרונות החשובים בזוגיות הוא הרצון שלצד השני יהיה תמיד טוב. המקום שלנו הוא לתמוך ולעזור בהתפתחותו והתקדמותו. בשורה התחתונה ובשפה פשוטה – להיות לטובתו או לטובתה.

המקום שמונע מבן או בת זוגנו לבלות עם חברים (לצורך הדוגמא) הוא בד"כ מקום של פחד. של חשש שאולי יקרה שם משהו שיערער את הזוגיות שלנו.

אך האם זה הוגן למנוע מבני זוגנו דבר זה או אחר בגלל הפחדים שלנו?

זו שאלה למחשבה. בטח יהיו כאלה שיאמרו שכן וכאלה שיאמרו שלא.

אני מאמינה, אם אנחנו עוסקים בחירות בתוך מערכת יחסים, שלמנוע משהו מבן זוגנו או לחילופין להכריח אותו לעשות משהו בניגוד לרצונו באה בניגוד לעיקרון החירות. ואחד הדברים שחשובים מאוד בכל מערכת יחסים היא לחוות בה חירות. 'מותר לך' או 'אסור לך' בזוגיות הוא שיח שאין לו מקום. אנחנו יכולים לבקש בצורה ברורה, לומר מה יעשה לנו טוב אך אין לנו מקום לא לאפשר לצד השני את החירות על מעשיו.

זה נכון שכל אחד מאיתנו מגיע לזוגיות עם מטען משלו, אך המקום שלנו הוא לזהות את הפחדים שלנו ולטפל בהם בלי תלות בשינוי דרכיו של האחר. כי כשפחדים מנהלים אותנו, לא משנה כמה השני ישנה את דרכיו אנחנו נמשיך לחוות את הפחד. אפשר תמיד לעשות עבודה עם אותו פחד ולהכניס במקומו משהו אחר שיאפשר לנו לאפשר חירות לצד השני וגם לחוות חירות בעצמנו.

עיקרון נוסף חשוב בעניין החירות הוא שכל עוד הצד השני נפגע מפעולות שאנו עושים זו לא חירות יותר. ואני יודעת שכשיש תקשורת טובה שני הצדדים יכולים לאפשר וליהנות מחירות ללא פגיעה בצד השני.

הבטחתי לשתף את הדרך שלפי דעתי יונתן צריך לפעול באותו עניים עם עדי. בעיניי יונתן צריך לומר לעדי שהוא אינו יכול להופיע ביום הולדתה. להסביר את הסיבה בצורה פשוטה ובהירה (תקשורת טובה אמרנו, נכון?). על עדי בתור חברה טובה לאפשר לו לסרב מתוך מקום מבין. אך תפקידו של יונתן בתור חבר טוב אינו מסתיים כאן. בנוסף, הוא יכול לעזור לעדי למצוא נגן אחר שיחליף את מקומו.

ולסיום ציטוט קטן: "חירותו של אדם מורכבת מדבר אחד בלבד: מכך שהוא מציית לחוקים טבעיים משום שהוא עצמו הכיר בהם ככאלה, ולא משום שהם נכפו עליו על ידי גורם חיצוני כלשהו, אלוהי או אנושי, קיבוצי או יחיד.

מיכאל באקונין (מתוך הספר 'אלוהים והמדינה')

* ולכבוד החג אני מחלקת מתנה. פגישת אימון שניה ללא תשלום.

צלצל/י עכשיו ל:054-3974953 ונקבע פגישה בה תוכל/י לשפר ולצמוח בכל תחום בחייך.

הוסיפו תגובה:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>